<h1>הלכות פסוקות לרבינו יהודאי גאון הלכ' חלה</h1>
<h2>דף סט:</h2>
אלמנת כהן שמת בעלה ואין לה בנים ממנו ויש לה בנות אף על פי שהלכו הבנות ונישאו לישראל כיון שהיא יושבת ברשותו אוכלת בתרומה, בנותיה אינן אוכלות משום דיתבן תותי ישראל ואף על גב דמיתו להו גבריהו לא אכלן, ואמיהי כל כמא דיתבא תותי בעלה אכלא.
<h2>דף פו:</h2>
ובת ישראל שנישאת לכהן אוכלת בתרומה מת בעלה אינה אוכלת, ואם יש לה זרע הימנו אוכלת בשביל זרעה שנא' וילידי ביתו קארי ביה הם יאכילו בלחמו, ודאי מת בעלה והניחה מעוברת אינה אוכלת ילוד מאכיל עובר אינו מאכיל, נישאת לישראל אף על גב דאית לה בן מכהן לא אכלא מת בעלה ישראל ולה הימנו בן לא אכלא, ודאי מת בנה מישראל חוזרת ואוכלת בשביל בנה מכהן מת בנה מכהן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר.
<h2>דף פז.</h2>
מ'ת'. בת כהן שנישאת לישראל לא תאכל בתרומה מת ולה הימנו בן לא תאכל בתרומה, נישאת ללוי תאכל במעשר מת ולה הימנו בן תאכל במעשר, נישאת לכהן תאכל בתרומה מת ולה הימנו בן תאכל בתרומה, מת בנה מכהן לא תאכל בתרומה מת בנה מלוי לא תאכל במעשר, מת בנה מישראל חוזרת לבית אביה ועל זה נאמר ושבה אל בית אביה כנעוריה.
<h2>דף צט.</h2>
מ'ת'. כהנת שניתערבו ולדה בולד שפחתה הרי אילו אוכלין בתרומה וחולקין חילק אחד על הגורן ואין מיטמאין למיתים, ואם ניטמאו אין סופגין את הארבעים, אין אוכלין בתרומה ואם אכלו אין משלמין קרן וחומש, אין חולקין על הגורן ואין מוכרין את התרומה והדמים שלהן אין חולקין בקדשי המקדש, ואין נותנין להם קדשים ואין מוציאין את שלהן מידיהן ופטורין מן הזרוע ומן הלחיים ומן הקבה, ובכורן יהיו רועין עד שיסתאבו ונותנין עליהן חומרי ישראל וחומרי כהנים. אמר מר חולקין חלק אחד חלק אחד סלקא דעתא אימא חלק כאחד, הגדילו התערבות ושיחררו זה את זה שיחררו די אבוד, אמ' ראבא אימא הגדילו התערבות משחררין זה את זה דאם אינן עושין כין ישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול, ונותנין עליהן חומרי ישראל וחומרי כהנים למאי הילכתא, אמ' רב פפא למנחתן נקמצת כמנחת ישראל ואינה נאכלת כמנחת כהנים, הא כאיזה צד הקומץ קריב בעצמו והשיריין קריבין בעצמן.
